שאול החתול ומסיבת הפיצה המושלמת

 

שָׁאוּל הֶחָתוּל מְתַכְנֵן אֶת מְסִבַּת הַפִּיצָה הַמֻּשְׁלֶמֶת. 
הוּא מַזְמִין אֶת כָּל הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ וּמֵכִין מָלֵא הַפְתָּעוֹת, 
אֲבָל כְּשֶׁכֻּלָּם מַגִּיעִים יֵשׁ בְּעָיָה: כָּל אֶחָד רוֹצֶה תּוֹסֶפֶת אַחֶרֶת לַפִּיצָה שֶׁלּוֹ. 
הַאִם שָׁאוּל מִתְיָאֵשׁ? מָה פִּתְאוֹם! 
אֵיזֶה כֵּיף שֶׁיֵּשׁ חֲבֵרִים שֶׁמִּתְגַּמְּשִׁים, וְאֶפְשָׁר לְנַסּוֹת אִתָּם יַחַד דְּבָרִים חֲדָשִׁים!

שָׁאוּל הֶחָתוּל וּמְסִבַּת הַפִּיצָה הַמֻּשְׁלֶמֶת הוּא הַסֵּפֶר הַחֲמִישִׁי עַל הֶחָתוּל הָאוֹפְּטִימִי וְהַנֶּאֱמָן לְעַצְמוֹ, שֶׁכָּבַשׁ אֶת לֵב הַיְּלָדִים וְהַהוֹרִים בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ, עֻבַּד לְסִדְרַת טֵלֵוִיזְיָה וְנִבְחַר בְּיִשְׂרָאֵל לְמִצְעַד הַסְּפָרִים שֶׁל מִשְׂרַד הַחִנּוּךְ.